|
בנשוב הרוח על גצים כוכבים מנצנצים
יושב בחושך מהורהר ולפני מראות רצים
צללית דקה, חיוך מובך
תלתל בודד, עור משי זך
מבט חולף, מגע רופף
ריח גופה המלטף
כבת כנף האגדית שמך עולה בדמיוני
לובש צורה מתוך האש ומרנן כעפרוני
מביט ירח בדממה בגחלים הלוחשות
לתעתוע של דמותך מושיט ידיים נואשות
מתערפלים חושי ועוד חש אנוכי בערפל
מתערטלים הזיותיי והעשן נותר אפל |
|
|
כל פעם שאיזה
גאון צועק
"טמבל!" לחלל
האוויר, רק כדי
לראות אם מישהו
יפנה את הראש,
אני מסובב את
הראש נגד כל
ההגיון, הרי
עושים לי את זה
מכיתה ג'.
כזה אני,
מבולבל.
איש מבולבל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.