|
היא ישובה בתוך מסגרת המתכת
ומכחול של פיקסו זורם בתנועתה.
הוא מעתיק בי
את התמצית הקיפודית
של צורת כף רגלה.
מלטף את השדים
המדולדלות
ומניח את רגליה
בתנועתי
העיפה -
עוד היא מנסה להסתיר
את הפה הקעור עד קריעה
אבל אפילו היד
שנתארכה מאד
קצרה
מלכסותו. |
|
|
נמאס לי להשאיר
כאן סלוגנים
מבלי שיידעו שזה
אני. הגיע הזמן
להטביע את
חותמי!
-"בוא, האמבטיה
מלאה..."
וונאבי, ברגעים
של סאדיזם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.