פגשתי שם אישה אחת שמנה


באורלנדו, ליד ביתה הורוד של "לכלוכית"  
עומד "אוטו-גלידה" ומנגן מנגינה מזויפת
מוכר לאימא דוב, לאבא דוב ולזהבית
סיר מלא ארמונות מתוקים מקצפת.

שם עומד גם איש קטן ובידיו חבית
מלאה תות, סוכר ושמנת נוטפת
את אשתו הוא ממלא ומסית
להיות מכשפה עם מצנפת.

וכש"כיפה אדומה" עם לחם בסל
תבוא לבקר ותשאל -
"למה הפרצוף שלך מנופח כמו בועה?"
"ולמה היד שלך רוטטת?"
"למה הבטן שלך גואה?"
"ולמה הרגל שלך מתמוטטת?"
אז
יפריש מבטה מנות של כאב ובדידות
וגופה יתעוות לזעקת הישרדות.
אך
פיה יתנחם בארוחה בוגדנית
דחוסה במנות של ישועה אובדנית
ובלי היסוס תוסיף לחמנייה וסופגנייה
ותבקש מבעלה:
"ג'ק יקירי תביא לי בבקשה
מנה שנייה".