ראיתי אנשים במותם ויותר מכך כלבים במותם. נגעתי בהם ונחרדתי.
אזי חשבתי על פרחים, על חיוכים, על תשוקה לאישה, והבנתי שכל
אימתי מפני המוות נעוצה בקנאתי לחיים.אני מקנא במי שיחיו, מי
שפרחים והתשוקה לאישה ילבשו בעיניהם את מלוא המשמעות של בשר
ודם[...] ככל שאני נקרע מן העולם כן אני פוחד מהמוות. אלבר
קאמי.
הילדים של היום חכמים הרבה יותר מכפי שהייתי אני בגילם.
לעזאזל-
הם יותר חכמים ממני אפילו עכשיו.
חידושים משונים מעורפלים עד אימה ניתפסים על ידם כפרפרים בשדה
מילותי הכבדות,יגעות המחשבה, יוצאות מפיהם כשפת אם מתגלגלת
אהבתי המוצפנת והמסתורית קרואה לפניהם כספר דקדוק ישן מדי
כשאני שותק הם אומרים את דעתם
ודעות להם לרוב
ומי יכול להם יפים כל כך, נכונים כל כך
ומי יכול היה לדעת, שהמקדים אל הרכבת המופרעת הזאת,
הוא זה המפספס אותה. |