לו רק כך הייתה...
האופל כבר נעלם בשקט
וזוהר הכוכבים התפזר כאפר,
המראות שבים בצבעי הקשת
לכל הפוקחים עיניהם...
שבקצות אצבעותיהם ובראשם - קרני הרגש.
החושים מגששים, אישונים נפקחים
אל מראות הצבעים הקדושים,
אל מראה האישה העירומה שלידי
שעוד בלילה הניחה ראשה על כתפי.
המנגינה עולה ומטפטפת
טיפות מן האהבה המשתמרת
שכל בוקר מתגלה בדרך אחרת;
מלחשת, מנחשת, מרחשת...
רשרושים,
מלמולים,
נגיעות ענוגות,
נשיקות רכות.
05/08/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.