יום לפני יום כיפור. כן אני מתכוונת לצום, לא אני לא מושפעת
מאף אחד. אז יום לפני יום כיפור, אף אחד לא אמר לי 'גמר חתימה
טובה', אף אחד גם לא ביקש סליחה. זה אומר שאף אחד לא צריך...?
הו...לא! מספיק אנשים יכולים לחשוב לפחות על סיבה אחת, בכל
מקרה מה יהיה אם אני אמות מחר? אלוהים יחליט שאני מתה. הייתי
רעה ועכשו אני מתה. רגע, מה הם יעשו? יבקשו סליחה מאלוהים? לא
עוזר לי!
למה? למה בעצם כתבתי את זה? למה לא?
עכשו אני כבר מתה. אולי יש אלוהים. אלוהים שהרג אותי. איך הרג?
היה לי נורא משעמם בערב יום כיפור. אז מה עשיתי, נשכבתי לי על
הכביש לנוח. כמו תמיד. בעצם לא. מי כבר נשכב על הכביש? אני.
אבל...מתתי. החברה הכי טובה שלי דרסה אותי. עדיף כבר היה שאיזה
ילד תמהוני שלא שם עלי היה עולה עלי עם הקורקינט שלו. זה לא כל
כך משנה. בכל מקרה מתתי. וחברה שלי... זאת, לא ביקשה סליחה.
היא גם לא ביקשה סליחה מאלוהים, כי מתתי. אם אני מתה. אז למי
אכפת. למה סתם לבזבז מילה? שזה מינימום חצי שניה... כן כן
ספרתי, היה לי מספיק זמן אחרי שמתתי. מקסימום 2 שניות. באמת!
אבל לא היה אכפת לאף אחד. אני במילא מתה. ולמה אלוהים החליט
שהיגיע זמני למות? כי היו מספיק אנשים טובים שלא ביקשו ממני
סליחה על דברים רעים. הייתם מאמינים? הכרתי אנשים טובים! אז אם
אין אנשים שביקשו סליחה, אין סיבה לחיות.
אז זאתי, החברה שלי, דורסת אותי, לא מבקשת סליחה, ממשיכה
לנסוע. בגלל זה אני מתה. היא חשבה שאני איזה חתול, גם על
חתולים מבקשים סליחה.
אחרי כמה שנים שהייתי שם עם אלוהים, היה ממש סבבה דרך אגב, אין
לי תלונות. היינו תקועים כל היום בלא לעשות כלום. הכל כזה נקי
לבן, אין אפילו תמנקה הזאתי שבאה לנקות תאבק. זה היה גן עדן.
אני חושבת שזה היה. ואם זה היה גן עדן אז אין גיהנום. אם היה,
הייתי שם. אז אין.
ואז יום אחד, אחרי הרבה מאוד ימים, או שנים, לא יודעת, יש שם
איזה בלאגן עם הזמן. אלוהים מת, מסתבר שהוא לא היה מעל החוקים,
הקטע שהוא לא ידע את זה. אם הוא היה יודע לא היה הורג אותנו
ככה, על ימין ועל ימין, בגן עדן יש גם בלבול עם הכיוונים.
אנשים פשוט לא ביקשו ממנו סליחה. לא רציתי להגיד את זה פשוט
ככה, בכל זאת... אלוהים! אבל מה לעשות, מת.
למה אלוהים מת? גם אני לא יודעת. כנראה שכל אלה שתקועים כל
החיים שלהם בספר הזה על אלוהים (שאגב, מת!) לא הספיקו לו, היו
עוד אנשים, והאנשים לא ביקשו סליחה, כמו למשל החברה הזאת שלי
שדרסה אותי ולא ביקשה סליחה. אני? מילא... אבל אלוהים! הוא מת
עכשו, בגללה. כמוני.