אתה ואני שוכבים על המיטה. לא נוגעים. בוהים בתקרה. אנחנו לא
מדברים... אין לי מה לומר.
לך יש...
(תפסיק כבר לשקול את המילים!!!
תגיד את זה, פשוט תגיד...)
"אני עובר עכשיו תקופה מאוד לא קלה..."
(א - ת - ה עובר תקופה לא קלה?!
הכל טוב אצלך, חוץ מהעובדה שיש לך חברה שאתה כבר לא אוהב...
אני לא אוהב אותך יותר! הנה, אמרתי בשבילך, כל כך קשה?!
עכשיו תגיד את זה אתה.
תפסיק להיות פחדן!)
"איך אני יכולה לעזור לך...? זה קשור אליי? לעבודה? למשפחה?"
אני לוקחת לך את היד, ומסתכלת אליך במבט מבין.
"לא יודע."
(מה לא יודע?!?!)
"אני פשוט לא רוצה לפגוע בך..."
(אל תמשוך אותי, ואל תנסה 'לא לפגוע בי'.
לא בגללי אתה לא יכול להגיד את זה...)
"מאמי, כל מה שיש לך להגיד אני רוצה לשמוע. פוגע בי כשאתה לא
מדבר איתי, או משתף אותי. אתה יכול להגיד לי כל דבר..."
יד ימין שלי מלטפת לך את הפנים, ואתה נושם כמה נשימות, (הרי
עוברת עליך תקופה מאוד קשה...)
"אני רוצה הפסקה..."
העיניים שלי דומעות, אני מנסה להחזיק את הדמעות אבל לא יכולה.
(לא מייבבת כמו ילדה בת שלוש, כדי שלא תרגיש רע). רק זולגות
הדמעות ללא הפסקה.
('הפסקה'? למה להשלות אותי ככה...
כי אתה פחדן!
ולא אכפת לי לדוש בנושא.
אתה פחדן, פחדן, פחדן.
אתה לא מסכים?
טוב, זה או שאתה חושב שאני מטומטמת {ואני יודעת שאתה חושב שאני
אינטליגנטית}, או שאתה פחדן!
איזה מהאופציות אתה מעדיף?
אף אחת מהן?
אתה פחדן שאותו אני אוהבת.)
"טוב, אני מבינה".
(אם רק היית אוהב אותי, הייתי נלחמת עליך בכל מחיר...)
"רציתי להגיד לך שאת באמת בנאדם מדהים, ומקסים ואני..."
אני קוטעת אותך
"אל תגיד לי את זה".
(אני עדיין באשליה שנחזור, הרי אנחנו נהייה רק בהפסקה...)
"לא, אבל באמת, אני..."
קוטעת שוב.
"זה בסדר..."
(זה לא בסדר! זה בסדר בשבילך!
אני אתנהג יפה. מה לעשות, אני אוהבת אותך. מכבדת אותך.)
אנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים, ואתה נותן לי נשיקה אחרונה.
(אני לא חושבת עכשיו...)
אני קמה כדי ללוות אותך החוצה, ועל מפתן הדלת אנחנו מתחבקים.
אני מתנתקת ראשונה מהחיבוק,
(הרי אף אחת לא רוצה להיתפס כנודניקית), ונותנת לך ללכת.
ואתה יוצא מהדלת, עם תחושת הקלה.
ואני?
אני נשארת עם צריבה בלב,
צלקת,
שתלווה אותי לאן שאלך.


(הייתי צריכה לעצור בעדך. להושיב אותך. לא, לא, בעצם, מגיע לך
לעמוד. הייתי צריכה להגיד לך שאני היחידה שקיבלה את כל השטויות
שלך. שאני עברתי תקופה יותר קשה ממך וזה בגללך. שבא לי לבכות
עד שלא יישארו לי עוד דמעות. שאני אוהבת אותך...
זה מה שהייתי צריכה לעשות!

בעצם גם אני פחדנית...)



תודה לאולגה על המוטיבציה והביקורת.