|
בין הספסלים.
תאורה מינימלית.
ניחוח עלים יבשים באוויר.
שני כלבים מגששים רנדומלית,
נעים להריח,
נעים להכיר.
מנגן נעימה מהבית.
מנגן את הלב,
מנגן ומחכה.
למשהו שלא יעלה על נייר.
משהו בל יתואר.
תכופות הוא ממתין
ותכופות הוא חולם.
לעיתים אף מפר הוא את ההסכם
שחתם.
כשהיה רק שיכור בן יומו.
החיים שממול,
העיר מהבהבת.
קוראת לו לבוא,
להפליג כמו מלח,
ולחקור
ולשאול
ואולי אף למצוא ארץ אחרת.
ואולי רק הפעם
יהיו חייו כחידה
לא פתורה. |
|
|
הייתי רק רוצה
לנצל את המקום
הזה בשביל למסור
ד"ש לכמה
אנשים:
אמא, אבא, אורן,
יעל, ורד, דן,
שימי, גולדה,
סוסית,
כדרלעומר,
וקוצית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.