בחלומי
אלומת אור מתנפצת על פני האדמה
נשברת לרסיסי צבע בוהק
כטיפות מים זעירות הניתזות בהתרסה
כלפי השמש הלוהטת
כסות עננים עבה
מתכנסת תחת ירח יוקד המאיר באור יקרות
שמי לילה בהיר וזרוע כוכבים
מרחף על פני תהום
חש את העולם נושק לגופי חסר הצורה
והעולם חש אותי
בולע את הנוף
והנוף גולש ממני והלאה מתערבל ומסתדר.
אני מרגיש הכל, מרגיש את הדופק של היקום.
אני מרגיש ניפלא

וביקיצתי...
גשמיות מכבידה
נפש אסורה מאחורי סורג ובריח
משמיע זעקות של אילמים.
זעקות הניכרות בעיני בלבד.
מתכווץ
פוחד
המפתח - אבד מזמן. אולי מעולם לא היה.
אולי נולדתי בבית הכלא.

והנה, אראה קרן אור מפלחת את סורגי השחור
מתנפצת לרסיסים צבעוניים על ריצפת בית אסורי
לא! זה לא חלום.
תקווה.
מיד אשלח מחרוזת של מילים
מבעד לצהר הניפער בכותל האפל
עוף שיר קטן !
מצא דרכך כדרך היונה של נוח
עוף ואל תשוב
למען אדע כי פסק המבול אשר געש בלבבות אנוש
ואף שפלו המים
בניפקדותך אבין כי התנחלת בנפשות אדם.
ואאזור כוח לפרוץ את בית אסורי נפשי
- כוח לחיות את חלומותי.