נועם סולו / לחי שניה |
רשפי אש, שלהבת חיים,
נוגע בשפתיה,
נכווה, אך לא נרתע,
ידה אוספת חום ומפזרת אהבה,
נקרשת במקומות נעימים.
יד נעלמה.
היא לא תשוב.
זיכרון הוא דבר מסוכן.
הוא סוטר ופוגע בך כשאתה לא מצפה,
ואני?
אני מפנה את הלחי השניה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|