|
מילה מתנדנדת במח
מקפצת על טרמפולינה
של חומר אפור
מרעישה עולמות בקופסה
לא מרפה.
לפתע פוגשת במילון
רעה שלה משקל מושלם
בלי פסיק.
היא קרבה ומתלכדת אליה
בשורה של משמעות.
בחישה הגונה מוסיפה לה תחושה
והמילה -
שכבר איננה בודדה
מנוקדת ברגש
ומרהטת את הבית הראשון.
במחק העפרון הלעוס
מהדקת את השפה המלאה בעופרת
מנקה לשון מלוכלכת
ונחת אין לה.
המילים מתעלסות בינתיים
ברגשות שעולים ממעיים
נמחקות ושבות
מתייפחות. מוחזרות למגרה
וגולשות חזרה
קוראות תיגר על בן-יהודה
ועל ההורים.
אך כך הן חיות קלועות בשיר
באושר ובעושר
שלא תם
עד עצם היום הזה
ושמות
נקודה. |
|
|
בן דוד שלי חנוך
פופק,
הוא היה
אינסטלטור של
מפורסמים
באמריקה.
הוא החליף
לאלביס את
הניאגרה.
זמר גדול
אלביס.
חבל שהוא מת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.