[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








המגירה שלי גדושה זיכרונות
לא שלי.
והזרם הגולש מהמגירה
כמו הסכר הנפרץ
קורא באוב את עוצמות כל השמות
וקורם אותם לצללים על קירות
הנשפכים אל זרמים של תודעה קדמונית.
ואני ילדה קטנה גדולה
נסחפת, מתוודעת אליהם, מתרועעת
צופה דרכי עימם אל המצולה
החוזרת חלילה
ואין מציל
לסיוטים המתנצלים של אמא
המתרגשים כנחשולים
זורמים תחת מיטתי
ומקשים עלי
לנשום את הלילה
שבועטת אימי
היפה והמתייסרת
במצעה הרך והריחני.
ואבא מרגיע בחיבוקו
ואומר
עוד מעט בוקר
הלילה למגרות חוזר וגם צללים
אבל אני שעוד לא הייתי
יודעת -
חייתי שם כהבטחה
צמחתי כאן כעתיד זוכר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא לחינם אלאדין
הוא סיפור ילדים
ולא לחינם מסופר
על שד מבוגר
שממלא משאלות
למי שמשפשף לו
את המנורה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/9/05 16:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ונוס מזדקנת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה