לך, זה שאינו יודע על רגשותיי


לו רק הייתי יכולה להסביר לך...
להגיד לך בכל פעם שאתה עומד מולי
מה אני מרגישה כשאני רואה אותך
שכבר איך שאני רואה אותך מרחוק
דפיקות הלב שלי מואצות כמו דהירות סוסים
וקצב הנשימה שלי נהיה דחוף ומהיר יותר מרגע לרגע
ולרגע אחד, אני עוצמת את עיניי
מנסה להירגע קלות,
לקחת אויר ולנשום...
כדי שלא תבחין בהתרגשות שבי
וכבר אז, כשאני עוצמת עיניים
אני מרגישה מעורפלת
ואני מתמכרת להרגשה הנעימה,
ולחלומות המתוקים

אני רואה אותך מתקרב אליי
מביט בי במבט המיוחד שלך...
בעיניים שגורמות  לי להרגיש כשקופה לפנייך
ואתה מרים את ידייך, ונוגע קלות בלחיי
ואני נמסה... לא יכולה להגיב,
לא רוצה לאבד את המגע שלך
ולו לרגע קט...
ואני מתקרבת עוד, רוצה להרגיש אותך יותר..
נוגעת לא נוגעת בשפתייך,
ואז באותו רגע של טירוף חושים ואיבוד השפיות זה קורה,
אני נוגעת בשפתייך בנשיקה שתמיד חלמתי עליה
ואני מרגישה איך אט אט אני עולה אל על...

בו ברגע שאני מדמיינת את הרגע הכי מאושר בחיי
אני מרגשה צל המוטל עליי,
ואני פוקחת את עיניי
ואתה כבר עומד מולי...
ורגליי רועדות,
ואני מרגישה כי עוד רגע קט, ואמות
אני מאבדת את שיווי המשקל, ונופלת עלייך
ידייך נכרחות סביב מותניי,
וכולי מאושרת ונוצץ הברק בעיניי..
מריחה את ריח הבושם שעלייך,
ובתוך רגעים מספר... אני בעננים
ואני שוב מוצפת בחלומות שנראים לי כל כך רחוקים,
ואז נזכרת שאתה פה לצידי...
ממש אוחז בגופי,
ואני מכריחה את עצמי לחזור... לרדת בחזרה...
ואני רק מחייכת, מכריחה את עצמי לשוב למציאות,
ואני מנסה לפתוח את פי,
לנסות להסביר את מה שמתרחש בליבי...
אך לא יוצא כלום... אני מרגישה כל כך חסרת אונים.

מה עוצר בעדי, אני שואלת את עצמי..
ואני רואה אותך עומד מולי... כמצפה לאותו הדבר כמוני,
ושנינו נעמדים... מתלטפים... כל כך אבודים,
ואז אני מתעוררת... אני חייבת,
ואני מביטה ישר לתוך עינייך,
ממתיקה חיוך קטן, ולוחשת
אני אוהבת...