ארבל הכרמלי / מבקש אחיזה |
שעשוי לחזק את יסודי הרופף,
איתך, יש לי אולי סיכוי להירפא
מהבל התאווה המערער
ולהיות מסוכך בכנפי אהבתך
בתוך עולמך שאינו קלוקל.
אתחבא בצילך כאזוב בצל האלון
כבאותם הלילות בהן המתקת לי סוד
ועם חדוות אהבתך
נטלת ממני כל עוקץ מצער.
גיליתי עימך הוויה
שאולי אין-סופה הוא סודה,
ורצוני לשבחה ולפארה -
יוצר את אין-סופה,
כאילו מבקש אחיזה בזמן ובמקום חלקלק
כטובע המכה על סביבותיו בידיו.
04/08/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|