אהבתי את השיר ששכחת אצלי.
יותר מזה,
אהבתי אותך שכתבת אותו.
בעיניים נוגות ושבעות מרורים
אתה מלמד אותי
להקשיב.
יש לי תמונה שלך על השולחן,
שאזכור תמיד
שאתה יפה ממני, חכם ממני, טוב ממני.
אני קוראת לך בוב דילן, אלתרמן, עמיחי
ויודעת שזה סוג של המעטה בערכך.
כל פעם שאתה בא אני מקווה
שתשאיר לי שיר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.