פוסע על שבילי מולדת
כמו שכיר חרב
חייל זקן, שבע מלחמות
מביט מתחת לרגלי
נזהר ממלכודות

מחפש אחר תשובות
מהמר בסיכויים
בלי לדעת מה אמצא
את מי אפגוש
שם בקצה

הבטחות וגם מילים
אנשים בהם בטחתי
והיום יודע
שעם חרב בצידי
אין לי צורך בנשים

רק לשנאה יש טעם שכזה
ורק את יודעת מלבדי
שהחיים יכולים
לזהור וגם לכבות
במגע ידי

כוכב נוצץ בחשיכה
מתווה את הנתיב
מראה לי את הדרך
כיצד
להיות חופשי

לכל מסע
יש יעד
ולאחר
כל סופה
יש הפוגה

כל חיי חיכיתי לרגע
וכמו נמר לכוד
כעת יודע
שלעולם עוד
לא אשתחרר מאהבה

כעת נשאר
פושט מדיי
נותר חלש וגם עירום
לשכב לעד
בין זרועותייך

אבוד
בתוך תשוקה
חסר אוויר לנשימה
חבוק בקסמי ליבך
משקיעה ועד זריחה

משהו
שומר עלי
שומר על שנינו
כמו מגן
מפני פגיעה

רק לאהבה יש טעם שכזה,
כולו אפוף שתיקה
ורק את יודעת מלבדי
שקללות וגם שבועות
אפשר להפר בנשיקה

וכמו כרכרת נוסעים
שהגיעה ליעדה
מתרוקן כעת
עד תום
מכל נאמנות או בגידה

אוחז שוב בידך
נושק לשערך
רוקד אתך
אל תוך שקיעה
את ריקוד האהבה

סיפורו של אביר
הגביע הקדוש
ועל חרב ההיגיון
הנעוצה בסלע החיים
שבורה ואבודה

על ריקוד
של לבבות
ולפידי תשוקה
חרבות השכל
ומגיני זהב

אני
הוא
הגיבור
ואת  
האגדה.