מי אמר שזה לא כיף להיות עצוב?
מי קבע שמשהו לא בסדר כשהראש שלך כל הזמן "בעננים"?
ממתי - מופנם - זו תכונה שלילית?
ולמה לא?!
למה להיות נלהב שאפשר לשבת בשקט?
למה לשמוח שאפשר להתפלש ברחמים עצמיים?
אז אני חיה בעולם אחר-עולם משלי...אז?!
אני מתענגת להיות לבד...
אני לא אוהבת אף אחד...
מה זה עושה אותי?
נערה בהפרעה?...
       או
שפויה בהכחשה?...