יָרֵחַ יִפְרֹש- מְנִיפָה לְבָנָה
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ מְעוֹפֶפֶת אֵלַי
בֵּין הַמִּגְדָּלִים שֶׁל הָעִיר הַגְּדוֹלָה
הָעִיר  שֶׁבָּה
נִכְמָרִים הַחֲלוֹמוֹת אֶל בּעַלֵיהֶם
אֲבָל לֹא, לֹא אֵלַי
יוֹשֵׁב בְּבֵית-קָפֶה בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ רַחֲמִים
וְרוֹאֶה אוֹתָהּ נִפְרֶש-ֶת מֵעָלֶיהָ
אוֹר קָטָן בּוֹדֵד
מְרַצֵּד עִם הַקָּפֶה וְהָעִתּוֹן
מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁב עָלֶיהָ
הִיא לֹא תֵּדַע
מְנִיפָה שֶׁל אוֹר-יָרֵחַ
זוֹלֶגֶת עַל פָּנֶיהָ.

                      ניו יורק