אני רוצה לשתות את לאס וגאס
כמו ניקולאס קייג', עד אובדן חושים
ולתת לאלכוהול לשחרר אותי
קצת, קצת.

אני רוצה לצרוח ממעמקי הנשיות שלי
ולצפות בעוברים ושבים כרואה ואיננה נראית.
אני רוצה לחשוב שירה,
ולנסות את כל הסמים שבעולם
מבלי שיקרה לי כלום.
אני רוצה לנשוך את השפתיים של זה שיושב מולי
כשקול הכרוז ברמקול מהדהד "This is Irving Park"
אני רוצה לשתות קפה ולעשן
בבית קפה עמוס רגשות צפייה.

ומה לגבי ריקוד מחזמרי מפואר?
סיבוב ופירואט לא יזיקו
אני רוצה להיות האקרובטית הגדולה בעולם
להלך על הקורה החומה ההיא
באצילות

לפתוח בקלפים לעובר אורח משופם
ולהכנס למים בריצה.

לפעמים, פשוט בא לי הביתה.