רועי ברנר / בד צבוע על מקל העם |
גם לא הכחול והלבן.
המגן דויד עליו מוכתם דם,
בין אח לחברו בין רעה
לשכנו.
אותי לא מעציב האישה
על הכביש. היא בחרה
לשכב שם, את גורלה
בחרה ברצון בכיר ליבה.
אבל הילדים קנואי
שנאה להוטיי מלחמה
ואש חמה, ששורפת אותנו.
כמו עץ יבש בתוך תוכינו.
גם אם יעלמו הצבעים
והמשמעות מדגלים,
תדעו תדעו כי לא מעל ראשינו
כי אנחנו האשמים
הם רק בד צבוע
ורוח עמים חולפים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|