New Stage - Go To Main Page

רועי ברנר
/
בד צבוע על מקל העם

אותי לא מעציב הכתום
גם לא הכחול והלבן.
המגן דויד עליו מוכתם דם,
בין אח לחברו בין רעה
לשכנו.

אותי לא מעציב האישה
על הכביש. היא בחרה
לשכב שם, את גורלה
בחרה ברצון בכיר ליבה.

אבל הילדים קנואי
שנאה להוטיי מלחמה
ואש חמה, ששורפת אותנו.
כמו עץ יבש בתוך תוכינו.

גם אם יעלמו הצבעים
והמשמעות מדגלים,
תדעו תדעו כי לא מעל ראשינו
כי אנחנו האשמים
הם רק בד צבוע
ורוח עמים חולפים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/8/05 23:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי ברנר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה