|
פעם היה ילד חכם
הכי חכם בכיתה
אותו המורה אהבה
אך שנאוהו שאר ילדי הכיתה
במבחנים הוא קיבל תמיד מאה
ואמו בו מאוד התגאתה
לצבא אותו לא שלחה,
הלך הוא היישר לאוניברסיטה
ושם הוא מצא אותה
את הדבר
אשר כל חייו רצה
נפילה |
|
|
לא קל להית
איגואנה. כל
הזמן להוציא,
להחזיר את
הלשון. עכשיו
במיוחד קשה לי
כשיצאתי
מהאופנה. אולי
אני אכתוב סיפור
שאני כאילו בן
אדם.
על הסיפורים של
עין (שם בדוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.