מיכל ערמון / בבואה |
ואת כבר נשברת מבפנים.
באין אף אחד שישיר לך, הייתי רוצה
ללטף תלתלייך,
לנצור דמעתך בעיניים קטנות,
ריסים צפופים.
נוגעת אני בך,
ממעמקי נפשי נסערת-
אך הזכוכית כה קרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|