אני יושבת בדירה בערב, הטלפון הכחול עם רעשי הרקע מצלצל, אני
מניחה את כוס הקפה שלי מרימה את השפופרת, ועונה בשיא האדישות,
-"הלו"
-"מה עניינים מותק?" אני שומעת את הקול של עמית החברה הכי טובה
שלי
-"עניינים כרגיל" אני עונה, בודקת בשעון עם כבר עברה חצי שעה
מאז הפעלתי את הדוד. "מה אצלך"
-"היינו אתמול ב'לילה' אחותי מקום סוף הדרך".
-"בדרך סוף הדרך" אני עונה, ותופסת את הטלפון בכתף כדי לנצל
כמה שיותר אצבעות לספור כמה פעמיים היינו במקום במהלך השבוע
האחרון.
-"אני חייבת לספר לך מה היה" אני מבינה שהמקלחת תצטרך להמתין
לי, ואני נוחתת ברכות לתוך הפוף הכחול, שנמצא שם בדיוק למטרה
זו.
-"פגשתי אתמול מישהו, מזה חמוד", ועוד לפני שאני מספיקה לשאול
לשמו ומבקשת תיאור מדוייק, אני כבר שומעת עמית יורה לי באוזן
פרטים, שאפילו הוא לא בטוחה יודע על עצמו, כולל תיאור מפורט של
הביגוד השיער הדיבור וכו'.
מכיוון שאני אחרי יום עבודה, והנחמדות הפסיקה לתפקד אצלי כבר
בשעות הצהריים,אני קוטעת את עמית ומוציאה הברה אחת "ו......."
-"הוא לקח את הטלפון שלי" אני שומעת את ההתלהבות בקולה, ואני
יכולה לדמיין אותה עכשיו מבעד לטלפון, " והוא כבר התקשר
בצהריים, וקבענו שנדבר שוב בערב, אבל הוא עדיין לא התקשר"
- "מה השעה?" אני שואלת תוהה, אולי השעון שלי כבדרך קבע מפגר.
- "חמש וקצת"  היא עונה לי בקול מודאג.
אני שוקלת אם להציע לה לפתוח אינציקלופדיה, ולהסביר לה כי חמש
עדיין לא נחשב ממש ערב, אבל אני לא מכירה אף אחד שיש לו בדירה
שכורה כרכי בריטניקה לנוער או אביב.
-"עמית" אני מתחילה להסביר, "תוציאי את הראש החוצה מהחלון רגע,
מה את רואה"
- "שום דבר מיוחד, סתם חזי מהמכולת למטה שוב מנסה להתחיל עם
השכנה שלי"
-" שוב את מפספסת את הפואנטה, יש אור בחוץ?"
- " תגידי מה את גנובה, ברור שיש אור בחוץ, השעה 5 בצהריים"
- " יופי מה שאומר שעכשיו עוד לא ערב, ויד לו עוד הרבה זמן
להתקשר"
אני שומעת ברקע את האכזבה בקולה, אבל מה לעשות אני לא קובעת
סידרי עולם.
-" טוב היא עונה, אני נותנת לו עד השעה שש וחצי"
-" ובשש וחצי מה תעשי" אני מנסה להביו מה בכוונתה לעשות עם
האולטימטום חסר הפשר הזה.
-" את חושבת שאם הוא אל התקשר אני צריכה להתקשר אליו?"
-" אני לא ממש יודעת, את זו שפגשה אותו לא אני"
-" מה פתאום שאני אתקשר" היא לא שמה לב שהיא עונה לעצמה "הוא
צריך לרדוף אחרי, ואני אמורה לשחק אותה הקשה להשגה".
- "וזה מה יעזור לך" אני שואלת בשיא התמימות "למה למישהו לרצות
מישהי שהוא לא יכול להשיג"
- " את צריכה להבין" היא מתחילה לדבר לאט, כאילו אני מפגרת
"אני אתן לו לרדוף אחרי איזה שבוע ככה, שיוכיח שהוא ראוי, אחר
כך שאני אמשוך אותו עוד טיפה באף, שילמד לקח ו..."
-" רגע, למה בדיוק הוא צריך ללמוד לקח, הוא עשה לך משהו רע?"
-"הוא גבר, ואני מלמדת אותו לקח לפני שהוא ישחק בי" היא עונה
בלי להתבלבל.
אני עוצרת רגע מנסה להבין, מה שהיא עושה היא משחקת בו, האמת אם
אני הייתי הוא הייתי מזמן קמה והולכת. אני חושבת איך לומר לה
את זה, ואיך שאני שומעת אותה לוקחת אויר כדיל המשיך לנאום...
- "תקשיבי עמית, אני חושבת שאת צריכה להתקשר אליו, ואני לא ממש
מבינה מה כל התיאוריות האלה, למה העולם הפך להיות כל כך מטורף.
גבר ואישה נפגשים, אם מתאים מתפתחת מערכת יחסים, אם לא סוגרים
הכלים והולכים הבייתה"
-" וסקס?!" היא שואלת, מופתעת לחלוטין מדברי.
-"למה כל דבר צריך לערב סקס" אני עונה, מנתקת את הטלפון,
ונכנסת להתלקח.