פנינה אל / וכעת כשאתה שם |
האם עיניך העייפות עוד פקוחות?
החיוך עוד מאיר בפתח דלת
או שמא
נמחקו כל אלו עד דק.
וכשנזכרים בך
האם גם אתה נצבט לפתע
מרגיש כיצד
הדם אוזל מן העורקים
מרצד מול עיניים
מלגלג במעגליות
אינו בורח לעולם
עד אשר
נחבט לפתע
ונמלט בבהלה.
והלילות אצלך כל כך כהים הם?
מנורה בפינה לא מאירה כבר חדרך
וגם אנחנו כך
מלאי מנורות
אך דבר לא מאיר כבר.
דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|