תורת הטאו שנהגתה בסין במאה החמישית לפני הספירה  מדברת על כך
שהעולם מורכב משני גורמים - יין ויאנג - טוב ורע, זכר ונקבה,
חושך ואור, שחור ולבן. בו בזמן תורת הטאו מדברת על כך ששני
הגורמים הללו אינם מתנגשים ונאבקים אחד בשני כמו למשל אלוהם
נגד השטן או גן עדן מול גיהינום, אלא ששני הגורמים הללו
מרכיבים יחד את כל מה שקיים. אין טוב או רע יש טוב ורע, אין
זכר או נקבה יש זכר ונקבה, אין חושך או אור יש חושך ואור, אין
שחור או לבן יש שחור ולבן. מכיוון שבעצם שני הגורמים אינם
מנוגדים זה לזה, אלה משתלבים אחד בשני ואפילו נתמכים אחד בשני
נוצר לנו עולם שאין בו ניגודים ומאבקים, אלא רק מורכבויות.

הנה דוגמא לאחת המורכבויות שיש בעולם - הנה שתי משפטים ששמענו
בילדותינו מהורינו לא פעם אחד, "תעמוד על שלך" ו"תלמד  לוותר".
במבט ראשון נראה כי יש פה סתירה, הרי הורינו אמרו לנו לעשות
שני דברים מנוגדים אחד לשני: גם לוותר וגם לעמוד על שלנו. אז
מה אנחנו צריכים לעשות? תפיסת העולם המורכב אומרת שאין לוותר
או לעמוד על שלנו, יש לוותר ולעמוד על שלנו. כל מה שצריך לעשות
הוא למצוא את האיזון הנכון בין השניים (זו איננה משימה
פשוטה).

כך גם אני רואה את העולם - העולם אינו מקום למאבק בין הטוב
והרע או מקום מאבק בין החושך לאור אלא מקום בו יש גם וגם וצריך
למצוא בו את האיזון. אם נבין שהעולם הוא מורכב ואינו חד גוני
נוכל להבין דברים רבים שלא הבנו עד עתה. לדוגמא איך ייתכן שכל
כך הרבה דתות  מצהירות שהם דת האמת האחד והיחידה, הרי אם הייתה
דת אמת אחד הרי שכולנו כבר היינו רואים מי היא הרי היא "האמת",
ולא נאבקים במלחמות חורמה כדי להוכיח את טענתינו. אם נבין שכל
אותן דתות אינן מנוגדות אחת לשנייה, והן בעצם צדו השני של
המטבע (מטבע עשוי משני צדדים מנוגדים אך רק ביחד הם יוצרים את
המטבע השלם. הם משלימים אחד את השני. אם נוריד צד אחד זה כבר
לא יהיה מטבע) נוכל למצוא את האיזון ביניהם וכך לא נצטרך להאבק
אחד בשני.

בטח יש עכשיו אנשים שאומרים לעצמם: "הנה עוד פלוראליסט שאין לו
באמת מה להגיד חוץ מזה שהכל בסדר, והכול מותר" אך זה לא נכון.
תפיסת העולם המורכב אינה מבטלת את הטוב והרע ואומרת שהכל מותר.
יש טוב ורע רק צריך להסתכל עליו בדרך שונה לא בדרך של ניגודים
אלה כישות אחד שזקוקה לאיזון.
בנקודה זו אני חייב להגיד שמשמעות האיזון היא לא תמיד להגיעה
לאמצע אלה להגיעה לנקודה בא שתי הצדדים מרגישים נוח  ומרגישים
שהגיעו למורכבות הנכונה. נקודת האיזון לא תמיד נמצאת באמצע כי
האמצע שאנחנו הגדרנו אותו כאמצעי לא תמיד מאוזן.

עכשיו יבואו אנשים נוספים ויגידו "יופי, אם נקודת האיזון אינה
באמצע כל אחד ימצא את האיזון שלו ובכך לא עשינו כלום",  ואכן
יש בזה מן האמת, לכל מורכבות יש את האיזון שלה. אני אתן מטפורה
שתעזור להבין. לי יש קמח ,סוכר, ביצים, ושוקולד ואני רוצה
להכין עוגה. מארבעת המרכיבים הללו אני יכול ליצור בערך אין סוף
סוגים שונים של עוגות. אך לכל אירוע יש את הפתרון  שלו. נגיד
אני רוצה להכין עוגה לחבר שיש לו יום הולדת, אז אכין עוגת
שוקולד.  ואם בשבת יש ארוחת שבת חגיגית, אז אכין חלה מתוקה.
כפי שאתם רואים, לכל אירוע הפתרון שלו, בנוסף לכך צריך שגם
בעוגה עצמה יהיה איזון בין המרכיבים. כדי שהעוגות יצאו טובות
אני צריך שבכל עוגה יהיה איזון בין המרכיבים. כפי שאתם יודעים,
כשאתה מכין עוגה אין זה אומר שאתה שם את כל המרכיבים באמצע,
אלא מאזן ביניהם כדי שהעוגה תצא הכי טעימה.          

אך איך יודעים מהו האיזון הנכון לכל בעיה. הרי אין ספר מתכונים
לחיים, וחוץ מזה הספר לא תמיד צודק.
יש רק דרך אחת לדעת - חקירה, הסתכלות ושאילת שאלות! אדם החי
בעולם המורכב שלנו, חייב לחקור את עולמו ואת סביבתו, כדי שיוכל
להגיעה לתשובות שהוא מחפש. תפיסה זו מציבה אחריות כבדה על
כתפינו. היא אומרת שהתשובות לא ניתנות משמיים, אלא שרק אנחנו
יכולים למצוא אותן בדרך של חקירה מעמיקה. אדם המסתכל רק על
עצמו, או אדם אפטי לא יוכל להתקיים בעולם המורכב שלנו.
כפי שאתם רואים, גישה זו לא נוטלת מאיתנו אחריות אלה מטילה
אחריות כבדה - עלינו מוטלת האחריות למצוא את התשובות ואת
האיזון. גישה זו מחייבת אותנו בחקירה מתמדת ובחיפוש אחר גורמים
נוספים שאולי לא התחשבנו בהם.

אין היא אומרת לחיות בשאלות ובחיפוש מתמיד אחר תשובות. מכיוון
שזוהי גישה של איזון ושילוב, גם כאן מדובר באיזון בין כמות
החקירה לבין נתינת התשובות . אנו חייבים לתת תשובות לשאלותינו
אחרת לא נוכל לחיות, ובאותה עת עלינו לשאול עוד שאלות  ולחקור
את חיינו יותר לעומק.

מאז תחילת ההיסטוריה רבים הם האנשים שהתהדרו בכך שמצאו את האמת
ואת התשובה לכל בעיותינו, אך נראה כי עדיין אנו שרויים
באנדרלמוסיה. כל זה קורה כי תורותיהם מושתות על ניגודים
ומאבקים במקום על שילוב ואיזון. אני לא אומר שמצאתי את תורת
האמת, אלא שמצאתי דרך שעוזרת להתמודד בעולם המורכב שלנו.