לפני שנים את נעלמת לי באותה הופעה חשוכה
הכל היה מואר אך לא שמעתי לחישה
הקול שלך נדם בכל הרעש
לא יכולתי להושיט לך יד
את הלכת ואני פה
את החלל שנשאר אף אחד לא ימלא

מקווה שמצאת מקום אחר
לשמוח ולרקוד בו
לחייך להשתחרר
אבל אני עוד תקוע בין זיכרון לזיכרון
ורק את תוכלי למלא ת'חידלון

כולנו מנהיגים
ורק את עשית משהו בנידון
כולנו כואבים
ורק את הרגשת את הכאב של אחרים
ויותר מכל את היית המנהיגה שלי
הקול בלילה חשוך
אך בתוך כל הרעש בתוך כל הבילבול
לא שמעתי אותך צועקת ...

אין לי כוח להמשיך הכל קורס עליי
נמאס לי לא יכול רוצה אותך בזרועותי
גם כשאת שוכבת שם
וכבר את במקום יותר מואר
אני שומע את קולך לוחש לי

פזמון סיום:
היא: אל תדאג אני ילדה גדולה
עוד נפגש אתה תראה בין הרגשה להרגשה
אל תהיה עצוב לכל דבר יש סיבה...
הוא: בשבילי תמיד תהיי המנהיגה
האהבה הקול והדממה.