איך פספסנו הזדמנות פז להיות מאושרים ביחד?
איך אנחנו הגענו למצב שבו האהבה בנינו בורחת?
למה לא עצרנו את הזמן והחזרנו ת'דברים לאחור
לנסות שנית לסדר הכל, להחזיר לחיים שלנו את האור


עומד כעת המום בלי מילים להגיד מה שאני מרגיש
כל הזמן הזה הייתי כלוא נפשית בתוך קורי עכביש
מתחרט על כל המעשים שעשיתי, טעויות שבצעתי
איך לכל הקשר הזה לחמוק בין האצבעות נתתי?
כך כל הרבה רציתי, שכבר לא יכלתי לחשוב ברור
נתתי ללחץ להשתלט עלי ולקבוע לי גורל ארור
עוד עכשיו המום בלי מילים להגיד לך עד כמה אני אוהב
סיון את תמיד היית ותהיי הדבר הכי חשוב ויקר לי בלב


לא יודע מאיפה להתחיל להתנצל על כל הסבל שעברנו
עשיתי טעויות רבות, בגללן אנחנו את הקשר שברנו
רק מבט עמוק לתוך עינייך מביא אותי אל תוך עולם אחר
עולם מלא באושר של יופי, אבל אתו בא לחץ הולך וגובר
אולי בגלל שאת מיוחדת בשבילי התנהגתי כמו אידיוט
חפרתי לעצמי דרך לגיהנום, דרך מלאה בכוונות טובות
רוצה להצטער כי אני יודע שאני בגדול פישלתי
נכנסתי לבד לתוך בוץ אבל את שנינו בחרא האכלתי


בכל הזמן הזה שלא דיברנו נוצר בחיים שלי חור שחור
נשאבתי לתוך דכאון והחיים שלי קיבלו גוון אפור
הבנתי עד כמה את חשובה לי, חלק בלתי נפרד מהחיים
לא היה לי אף אחד אחר חוץ ממך, רק האלוהים
לא ישנתי בלילות, כל הזמן חושב על כמה את חסרה
מתגעגע לחן, לגוף, לפנים, מנסה לשחזר אהבה אבודה.
בשבילי לעולם תהיי מיוחדת, לא משנה אם תחשבי שאת כמו כולם
את אולי הבנת, אולי לא, אבל בשבילי את כל העולם.


אני לא יודע מה עבר עלינו, אבל מקווה שזה רק העבר
תקופה שהסתיימה שתפתח לה דלת אל תוך המחר
לאחר סערת הרגשות שלנו יבוא בוקר של זריחה ואור
תקופה חדשה, שבה ביחד את כל הבעיות נפתור
רוצה שנחזור למה שהיינו מקודם, כי היה בינינו משו מוצלח
לא משנה אם כידידים או יותר אבל חשוב לי להיות איתך
אני יודע שמהתקופה האחרונה כל אחד מאיתנו עם צלקות נותר
אבל אנחנו עדיין חשובים אחד לשני, וזה חייב להיות העיקר!