|
קראתי לך שובי אלי
חיזרי לחיק זרועותיי
אבל את לא חזרת
נשארת באותו אופק לא ידוע
כשהרמתי את מבטי לא היית שם
מזמן כבר נעלמת
בגלל השטות שהייתה במוחך
התייאשתי הסתובבתי לדרכי
ולפתע הרגשתי מישהו תופס בכתפי
לא יכולתי ללכת
כשהסתובבתי לראות מי היה זה
לא היה דבר
אבל אז ידעתי
שזאת את איתי... |
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.