הכתיבה פה היא בעילום שם
אז אני יכולה להשתחרר
להגיד את האמת לשם שינוי...
אני רוצה לספר על חוויה כואבת
חוויה שלמען האמת..
אותי לא עוזבת..

זה היה במסיבה... אמרתי לעצמי..
"קדימה פובידיליה את ילדה גדולה"
כמו טיפשה לקחתי את הבקבוק ופה בעצם המתחיל הסיפור...
הראש שלי הסתחרר הייתה לי בחילה
רציתי לנוח, רק לדקה
נכנסתי למיטה כיביתי את האור...
לפתע נכנסה דמות קצת מטושטשת... לא הכרתי את אותו הגבר
אבל מאותה השניה הפנים שלו חקוקות לי בזיכרון...
הוא שאל בקול דואג אם הכל בסדר.
כמובן, הרגעתי, רק מסתחרר לי הראש, אמרתי...
שתיתי קצת יותר מדי זה תכף יעבור...
אני רק מקווה שמחר אני אזכור...
הוא שאל אם אני מעוניינת בחברה, שלא יהיה לי בודד...
הסכמתי. הוא התיישב על המיטה וליטף לי את הראש...
לא עבר הרבה זמן עד שהוא טיפס מעלי...
צעקתי וצווחתי אבל לא שמעו כלום...
טוב, אין טעם להמשיך, אתם מבינים מה קרה שם...

אני רק רוצה להגיד ש...

גם אם תסגור אותי אני אברח
גם אם תשתיק אותי אני אצרח
האמת עוד תצא
מבטיחה לך שזה יקרה
לא תצליח עוד הרבה
הכאב עוד יתגלה

לא רוצה עוד לשיר
לא רוצה עוד לצייר
יבוא היום וגם הכתיבה לא תעזור
אתה פגעת
ואתה עוד תראה

גם אם תסגור אותי אני אברח
גם אם תשתיק אותי אני אצרח
האמת עוד תצא
מבטיחה לך שזה יקרה
לא תצליח עוד הרבה
הכאב עוד יתגלה....