כנף הפרפר רגועה ושלווה
מנפנפת אט אט, ומהר כשצריכה
טיילה בכל מקום בטבע
לא שקטה, ולו לרגע
עברה נהרות, אגמים
שדות וגנים
אך יום אחד הביטה שמיים, והם- נהפכו שחורים
לא הייתה שמש- ובמקומה הופיעו עננים
עבר הזמן, לפעמים גם נעצר
מה לעשות שהגורל כל כך אכזר
ולאט לאט, יופיה נשלל
הגלגל התהפך כצחוק הגורל
יצא מהמקום ולא חזר בחזרה
והיא, כבר לא חופשיה
מנותקת ושונה
רחוקה מהצחוק, מהשלווה
והיא, שעברה בחיים אלפי נופים
{בתקופה שעוד היו שמים כחולים}
ריחפה מעל כל שיח, כל פרח אפשרי
כנף הפרפר- זו בעצם אני