שם העט / הכאב שלה ושלי |
קורא שיר שכתבת,
רואה עוד סיפור,
הלב נקרע.
אני רוצה לעזור,
אבל לא יכול,
גם לי כואב,
אני רוצה להיות שם לידך.
את תתגברי אומר לעצמי,
מקווה שאני צודק,
אני כאן אתך צועק,
אבל את לא שומעת.
העבר רודף אותי,
מטיח בי רסיסי זיכרונות,
נזכר בהבטחה שהבטחתי,
שתמיד אני שם לידך,
ואת לבדך.
08.4.05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|