דם מכסה את הקירות, ותקרת החדר החלה להיסדק.
פעימות לבי מאטות יותר ויותר, נדמה שכל פעימה היא האחרונה.
התקרה וכל שמעליה החלה להתמוטט מעלי.
נשימותייך ריצדו על עורפי, כמרדף טורף ונטרף.
קרני אור הזהירו מפני הירח אשר משגיח מעל.
מבטך החודר הוא שגרם ללבי לפעום מחדש.
ערפל חדר למה שהיה עד לא מזמן כל עולמי.
מגע ציפורנייך על עורי כחריטת נשימתי.
אבק סיד ומגעך הם כל שנשארו לגופי.
עירומה, מלוכלכת וטהורה על מזבח החיים.
רוח חמימה מקיפה את גופי העירום לאור הירח.
כל גופי רוטט לקראת בואך, אדוני העתידי.
ולמרגלות המזבח נהר דמם של הקדומים.
שיער ראשי מתארך וציפורניי גדלות ומתחדדות.
צעדייך קרבים ויללות הזאבים גוברות ומתחזקות עם כל צעד.
פטמותיי מזדקרות, רוחשות לך כבוד אחרון, כבוד של מלך.
דמותך אט אט נעשית ברורה יותר, ולצידך משלחת מלאכי הגיהנום.
כמהה אלייך, ובהסכמה כנועה נקשרת בחוטי עור שחורים.
עינייך זוהרות אל מול החשכה והירח משתקף.
מרגישה את מבטך הכובש מפשיט את שנשאר לגופי.
ידייך נוגעות ומטפסות במעלה רגליי כבפעם הראשונה.
גופי מתעורר לחיים ונולד מחדש.
וכשלגופך אהבתנו בלבד, שפתייך החלו נושקות לעורי.
צמרמורת עוברת בקרבי וסבלנותי פוקעת.
לשונך עוברת על כולי כמגלה עולמות קסומים.
נשימותיי עולות וגוברות בעוד ראשינו מתקרבים.
מבטינו מצטלבים לרקע הלבנה.
ידיי אוחזות באחורייך, ציפורניי נעוצות בלבך.
במבט חודר ואוהב נשבענו בפני הלבנה לעד.
שיערי עף ברוח מסתלסל סביב אהבתך שהציפה את האוויר.
פנייך החלו קרבות ולבי האיץ בחוזקה.
שפתותינו התאחדו ולשונותינו רקדו את מחול האהבה.
הזמן עצר מלכת, ומיצי אהבתנו דיללו את נהר הדם שזרם מתחתנו.
|