ואם זה נכון ואלוהים רק בראש שלי



אני רוצה לחשוב עליו ברגעים בהם
לא יהיה לי כלום, כשאני
אפסיק לנשום אני רוצה
לחייך

אני רוצה את הטבע בתוכי
שינשום במקומי הלאה
חיים קצרים או ארוכים
זה לא משנה

כמה שהקציב לי האל
וכמה שאקציב לעצמי ולאהבתי
הנצח הקטן שלי
שלי כולו הוא

אני רוצה את הרשות לבכות בכנסיה
בלי קשר למקום ולזמן, כי העולם הוא כנסייתי
אני של כולם וכולם רשאים

אל תיקח לי את האלוהים שלי
האלוהים בי
האלוהים שנושם איתי ומתעורר איתי
בבקרים ורואה איתי את האור ומחייך

הוא בכל מקום ואני רואה
ואני יכולה לגעת ולהרגיש
מסתכלת דרך חלון מזופת על כביש מלא אבק
על רצח על דם על עיניים מתות על גופות רובצות אי שם
בתוך שלוליות
בתוך חורבות מצחינות
היכן שרוח מלטפת ידיים מתות

ואני יודעת

ששקיעה חדשה תמחק, ואנשים יחייכו שוב
ואנשים אחרים ייוולדו כדי לבנות מחדש
ולהרוס ולבנות שוב
החיים קצרים בעולם הזה כדי
שנעריך אותם וכדי שיכאב וכדי שהיופי לא יאיר
לשווא

אני אשרף
אך קודם
אבנה ואהרוס, אגיד ואחייך
ואוהב, ואוהב, ואוהב ללא קץ
כי כל יום שווה את החיים כולם


והחיים כולם,
מונחים לפנינו.