בערב, במסעדה
בקופה-קבנה
דיברנו על סרטים וספרות טובה
מעט על שירים
ועל אהבה.
הגשם דפק על חלונות דה ז'נירו
ארבעה גברים ברגע מקרב
זוהר דיבר על קנאה בחוף גורדון
פורק לבנה מהלב.
משה סיפר על בגידת חבר
כשהלם הלהב בגב,
משתק
ואיך שמילים ישנות חודרות
משנות את מקצב השנים שקדמו.
ובן התערב ואמר:
"תגיד לי אתה,
ששותק רוב הזמן,
איך השנים מסדרות רגשות?
שאצלי מבולבל
ואתה כבר לא פה.
ניסיתי להסביר על רגע מזוקק
מול ים המוות,
כשהרגשתי חי
שעות של שקיעה ואת לידי
על רגע של חסד
שלך ושלי.
אור חיוור כיסה את העיר
כשיצאנו החוצה מעט שיכורים
רגעי קרבה שכאלה
תחילת מאי
הגעגוע אלייך צורב
עד בלי די. |