|
צועדת יחפה על אדמה בוערת
רגליי חרוכות אך ממשיכות
גופי חלש ומותש
איכשהו את הכאב הוא כבר איננו חש
אני סוחבת על גבי את עברי
וצועדת לעבר העתיד שתמיד רציתי
אך עתידי אינו נגלה לעיניי
והנטל על גבי שואב את כל כוחותיי
מרימה את עיניי הבוכיות לשמיים
מחפשת נחמה, גאולה או מישהו
אך מאוחר מדי, עיניי כבר התעוורו
איבדתי את האמונה איפשהו בין מכאוביי לחלומותיי
זועקת, בוכה ומושיטה יד לעזרה
לשווא אני כבר אבודה
אני ממשיכה לצעוד בשארית כוחותיי
ובראשי מהדהד קול שאומר שעוד אגשים את חלומותיי
דמעה רודפת דמעה
צעד אחר צעד
יום שמשכיח את אתמול
חלום שנפל לתוך תהום
אמונה שהפכה לתקווה
ותקווה שעם הזמן התמוגגה
ואני...
אני ממשיכה בשלי - צועדת כעיוורת
בנאיביות אני עוד חולמת
את הנטל עדיין סוחבת
והבדידות אותי חובקת
תוהה, למה אני עדיין נאחזת ונלחמת? |
|
|
לדעתי כל הערבים
צריכים להתנהג
כמו אלי יצפאן,
ואז אנחנו
מסודרים!
כי עם ערסים כבר
למדו איך
להסתדר!
תן לו פריים
טיים!
והוא בטוח שאמא
שלו מבולגריה
והוא אוהב
מוזיקה קלאסית!
תתארו לכם כל
ערבי במצב הזה
ותראו שאני
צודק!
ק. מרכוס, גזען
פאשיסטי, שונא
פרנקים, גויים,
וסלוגנים לא
חתומים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.