|
כמעיין המתגבר בתחושה,
נכתב למגירה זה שנים.
משלח ידים בהגיגים בוערים -
מעמקי הלב הקודח ניבים.
כאש התמיד הנחצבת בסלע ימים,
מרקחת מילים עלומה בלהט כשפים.
לעד כמשבר הגלים לפרצו של החוף,
בשבי חבלי היצירה ארוגים הנימים.
לא תם ולא יסתיים לעולם. |
|
|
ואז הוא שאל
אותי "תגידי,
מדוע אני,
בהיותי אזרח
אמריקני צריך
ללמוד את מקצוע
האזרחות??"
אז עניתי לו
"ומדוע אני,
בהיותי לא
אנושית בעליל
צריכה ללמוד
ביולוגיה?"
רטרוספקטיבית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.