פזית קוצר / לאהוב עד מוות |
שחושקות בלשון רחוקה
אני נזכרת לרגע ועוצמת עיניים
וגומעת את אותה נשיקה
אתה רחוק עכשיו כמו הירח
ואני כוכב שנפל וכבה
אתה נשאר ובכל זאת בורח
משחק בי כמו בבובה
אני מתנדנדת ברוח בתום
בציפייה לנחות בחלום
ושוב אני על קצה התהום
מחכה שייגמר כבר היום
ומחר יתחיל יום חדש
ואתה כמו תמיד שוב תחזור
תבטיח לי שנחיה לנצח
ותשאיר אותי למות מאחור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|