הרעידות לא מפסיקות,
הכאב רק ממשיך,
איזה מוזר שאינך יכול להפסיק.
התמכרת לעצב,
התמכרת לעצמך,
ורק לי אתה מזיק.
הרגליים לא מתיישרות.
העיניים אדומות, נפוחות.
הגוף כולו רפוי,
כאילו שבקסם אתה שרוי.
כבר 5 לפנות בוקר,
את עצמך אתה מחזיק.
מנסה לא ליפול -
רק לא לחזור,
לאותו מקום קר ואפל,
לאותה תחושה מוזרה,
שאותך מסרבת לעזוב...
האם נשארה בי עוד תקווה?! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.