אני חוזרת אל החיק שלי
הריק, זרועה
בזרעים הלא נכונים
לאקלים.
מה שצריך להוכיח
בשטחים הגיאומטריים
נשמע היטב בחרט
העפרון והמחוגה
הסבים לדייק עגול.
וכאן אנטומיה:
בתרשים אצל הרופא
משפחה שלי
רואים פרחי אברים
המשתרגים כדרך הטבע
מאחורי שבכת-עצמות
להגנתם. גם לך יש, מבטיח הרופא
משפחה שלי, לכולם
יש ואת בדיוק
אני צריכה
ל
ה
ש
ת
י
ן.
בפרוזדור ממתין ארכיאולוג
אני יודעת לפי שבר
הלחמנייה שבידו.
חרמש ידי מקרב
אל פי את השבר,
והכחול הנדהם של אישוניו
שומע היטב שאת הפסיכולוגיה
נשאיר למשוגעים, וצחוק הלחמנייה שלי
בבת אחת פותח
את דלתות כל הקופה להסתכלות
של הרופאים במקרה
שיוכלו ללמוד ממנו עוד
על התחומים שלהם.