מעטים הבוכים שידעו להגיד
דבר טוב או שמחה לאיד
ולכן ננעצו בתוך מכתב מעוכל
למחזור הבכיה ודמעת העובר

בימים עושים להם גלים אויר
ואז בשקט מדומה בוכה לו פה
מן עיוות נוקב חתום עגום
כל הדגיגונים זורמים מהגלים

הושטתי יד רחבה לפה למלתעות
הוא בהה בה בחשק ותקוות
מצץ את מבטי אל תוך שיניו
אכל את ציפורניי ועצמותיי

איש בוכה שבור גלים
עצוב בים הדגיגונים
נשאר בו פה ללא מילים
נשאר בו שיר בלי לחנים
צניחה למקום מספקת אולי
ועיוות של הים מחוויר עיניים

מתוך יבשת החול יצאו נחשים
ארוכי צוואר מתוחי ראשים
עיניהם כנץ נועז
שיניהם ארס ולהב מחודד
מיזדנבים להם מעומק חול זהוב
נושפים רעל כחול

פה שובב להלחם ניסה
את ראש הנחש  תפס בנגיסה
אל תוך גרונו זחל לו המתפתל
ניקר עורו והישתקם
כן זה סופו של פה צועק
אשר רעב לעוד שורף...