חרוזים הם אומרים לי
הקולות מבפנים,
כמו צללים הם מתגלים לפניי -
הם שותקים ורואים.

הם מלמדים אותי עליי,
על הטבע הפנימי שלי,
הם מנחמים אותי
כשהם אומרים -
"את עוד חיה".

הם מביאים לי מתנה
הם אומרים שהיא לא נגמרת,
הם אוסרים עליי לבכות -
הם אומרים שהיא אוהבת.

הם נותנים לי מבט
של רוך ורגיעה
הם נותנים לי סיבה אחת
ואז עוד סיבה.

הם לא מבינים
שמספיק לי תירוץ
כדי להישאר,
הם לא מבינים שאני כאן
כדי להתעורר.

יצירה זו מוקדשת לחנוך כרמל (מדף היוצר
http://stage.co.il/a/HanochCarmel) שהביא אותי למצב שבו כתבתי
את היצירה השמחה הראשונה שלי.... תודה לך.... זה באמת קצת עזר
לי.....