לילה נוגעת באור / זו את |
בתוך הריק האינסופי
את מוצאת נחמה באהבות של פעם
האהבות מהסוג הישן.
את נלכדת בשבריר של שנייה
לא נותנת משמעות לזמן.
ובחיוך ששוכב לו אי-שם,
מעלה אבק ומראה סימנים של עבר
את חושבת אולי הפעם
זו את שהכל בה נגמר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|