מי הזמן סוחפים אותי אל המפל
דרכי שובר הזרם
קורע את עצמותיי
איני נושם, איני רואה
ואהבתיך עד כאב
נסי! הכתרתי אהובתי
ויום אחד אדעך
מי הזמן בורחים לבין אצבעותיי
לבי רוטט בזרם
ומחמם את עורקיי;
רוחץ פניי במעיין
של חום אדיי אהבתך
מלכה שלי! אכנך
וחודש אדעך
מי הזמן זולגים על לחיי
רגליי שוטף הזרם
ונעלם בחשכה
אש לא תזרח בגיא הלח
אני פוחד בחושך
אהובתי! קראתי לך
שנה אדעך.
(אדעך - צירה ב-ע') |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.