ראידהו נומד / שיר שנאתי |
ושוב טעם השלווה נמוג
עם שבירת שמירה של המחוג
יש בכל שניה דמעת אדם
אז מדוע הזמן עובר סתם
וכשבא לך לבכות על הנייר,
להנציח את זמנך לפני שהוא נגמר
רבבות כמוך מפעילים את דמיונם
מציירים את התמונה הכי יפה
ובתוך כל שטף הצבעים
כשדמעות זולגות מעל החיוכים
כשאחד עוצם עיניו בתוך המון
רק כתמים נשארים
אין להזדהות מקום
ושניה - אתה חושב - היא טיפה בתוך הזמן
ודמעה היא רק טיפה מתוך אדם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|