ראידהו נומד / דממה |
ורק הרוח רקדה ובכתה
בין הריסות מקדשים
בין דרכים וסלעים
וקברים
שירתה שריקתה קריאתה
ושירת ילדים עירומה
הדהדו בזיכרון הגנים
כשירת לוויות
וצללית להבות
אוהבות
ומתחת לעור זיכרונם
צרחות ילדים שאינם
הומות וקורעות
דופקות, פועמות
דועכות ומתות
נשכחות
וכך השתררה הדממה
ורק הרוח רקדה ובכתה
על דמעות נעורים
על חיים כמתים
מתגברים, מתבגרים,
שוכחים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|