את יגון אדירים שכרתי בלילה
אחד הציתו בקרבי אשר זה מכבר
ננשה מלב רוב
העם הזה שאת אבלו
התאבל עד כלות
ואהי לו לנושא לפידו ואדור לנצור
את שלהבת זעמו וכאבו
ואתן את עיני בהמון ציון הצוהל
ואבך את בכי בת ציון
ואכבה אודים עשנים למול חורבות
העם הזה אשר בתום גלותו הוליך
עצמו אל תהום גלות חמורה מזו
כאן באדמת ערש מולדתו
ותסער בי סוף-סוף רוחו של העם
ואהי לחלק עמי
ואהבה אדירה ועיוורת
סחפתני לאנשיו ופרטיו
בחורותיו ובניו הענוגים נעמו לי
ואהי לנזיר אלוהים, לרגע אחד
בעודי על העמק צופה
וידי נתונה אל שכר
(תמוז תשס"ה) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.