|
הַמְּאַהֵב הַסּוֹדִי שֶׁל אֲהוּבָתִי הַנִּסְתֶּרֶת גָּר
בָּרְחוֹב שֶׁלִּי
הוּא יָפֶה וְגָבוֹהַּ כְּמוֹ ש-ַחְקַן קוֹלְנוֹעַ
וְעֵינָיו טוֹבוֹת וַחֲכָמוֹת
קָלַטְתִּי אוֹתוֹ פַּעַם נִצָּב
מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּה אֶת עֵינָיו שֶׁבָּרְקוּ אֶת
הַזִּיק הַמֻּכָּר, אוֹתָהּ אֵשׁ פְּנִימִית
שֶׁבָּהּ - הֵיטַבְתִּי גָּמָנִי לִבְעֹר כִּסְנֵה
רוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹסֵעַ
בַּבּוּגִי הַיְּרֻקָּה
יָדִיד יָקָר לְש-ִיחוֹת נֶפֶשׁ
וְתָכְנִיּוֹת עֲבוֹדָה חֲכָמוֹת
פָּנֵינוּ חֲתוּמוֹת
אֲבָל קוֹרֵא כְּמוֹ סֵפֶר אֶת מָה שֶׁהִיא
אוּלַי לֹא חָשָׁה וְגַם הוּא
לֹא בְּדִיּוּק מַכִּיר
וְאֵין לִי מָה לִמְכֹּר לָהּ
לֹא גֹּבַהּ וְלֹא בְּלוֹרִית זָהָב
גַּם לֹא תָּוֵי פָּנִים מֵאֳרָכִים
וְעֵינֵי תְּכֵלֶת מוּאָרוֹת
מִלְּבַד צִפָּרְנַיִם מְכֻרְסָמוֹת
וְאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת בִּי
כְּמוֹ גִּצֵּי מִלִּים מְגֻמְגָּמוֹת
בְּשִׁירִים לֹא גְּמוּרִים
שֶׁל מִי שֶׁאֵין לוֹ אֲפִלּוּ
שֵׁם
וְכֵן,
גַּם צְעָקָה קְרוּעָה לֹא מְחֻנֶּכֶת
שֶׁאֲנִי חוֹנֵק לַמָּוֶת בְּכָל כּוֹחִי,
לִפְנֵי שֶׁמִּשְׁתָּרֶקֶת הַחוּצָה
26.10.2005
|
|
|
לו הייתי יכול
להפסיק לאכול
ולפמפם נערות
גרמניות
כמזון
אינטלקטואלי
בוודאי הייתי
עושה זאת.
(מושיק אשכנזי
בהארה ספרותית
נועזת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.