אם את שואלת לאן אני הולך,
אני אספר לך על הירוק בעיניים, על הרוחות השורקות באוזן,
אני אספר לך על הנוף, על הכרמים, על הטרקטור הישן בחצר
על בתי העץ הצופים אל האינסוף,
על האירוח הלבבי שלהם.
וכשתשאלי למה אני אני הולך לשם,
אני אתחמק, כדי שלא נריב.
וכשביום מן הימים, באיזה אביב רחוק,
תעלי בכביש המתפתל, בין השדות המוריקים,
לבין זרועותי, תישארי שם לנצח... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.