לא אין לי ארץ, אין לי ארץ אחרת
בעוד אדמתי בוערת, מעדיפים לחיות בסרט,
לשיר- להחליף חיים בוידיומאט,
אט אט ישראל מפסידה במט, בלאט-
כדור בין העיניים, טובים השניים-
להסכמים, לוחצים ידיים, מלאכים בוכים שם בשמיים
וגופות של ילדים מול רוצחים עם דם על הידיים,
נגמרו הרחמים עליהם למחוא כפיים.
הם ניצחו, ואנחנו? התמוטטנו מבושה,
זו לא שעה קשה, זו רק תסמונת אנושה-
של מוות, של כאב, מפנים כל מתיישב, בצע תאב,
אדם- לאדם זאב, רעב. אוהב?!
אתה חי בחלום או במציאות?
נאמנות מתנודדת כמו פיגוע בחנות- מזכרות
מהסכמים קודמים, שוב נתתם רובים, לרוצחים
ואנחנו חיים רק בינתיים, עוד רצח במוסר של עולם המיים,
באשראי שלא נגמר, משיכת יתר בשמיים,
בחלום שלא נסגר, בגלות שנות האלפיים,
בלי אוויר לנשימה ואני שוב קורא בשמה
לא לזה פיללתם מה? לא לגופות באדמה..
קרבות ניטשים, כמה? אפילו השמש לא חמה!
ריח הדם אומר לי-"שמע, הפסדנו גם במלחמה.."