רונית אור / קר |
לא זזה ממקומי
על הרצפה הקרה
בודדה ומבוהלת
שבורה וכואבת
מדממת את כאבי החוצה.
שלוליות נקוות סביבי,
ואני פוחדת.
אם איש לא יבוא להקשיב למילותיי,
לספוג את כאבי ודמי אל קרבו,
אטבע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|